Israel’s ‘Last Spy,’ Marcus Klingberg, Passes Away At 97

Moscow’s “man in Tel Aviv,” Marcus Klingberg, has passed away at age 97. Klingberg was the best-known – and probably most important – spy the Soviet Union had in Israel, providing his masters with a great deal of information about Israeli scientific advances and weapons development.

Klingberg passed away in Paris, where he had been living since being released from prison and house arrest in Israeli in 2003. He passed away after suffering from several chronic diseases over the past decade.

Klingberg was for years the deputy head of the top-secret Israel Institute for Biological Research (IIBR) in Nes Ziona, and afterwards was head of the Department of Epidemiology there until 1978.

In 1969, Klingberg joined the Sackler Faculty of Medicine of Tel Aviv University, and was Professor of Epidemiology and Head of the Department of Preventive and Social Medicine from 1978 to 1983. He was also involved in numerous professional organizations, and was considered an upstanding member of the Israeli professional committee.

However, at the same time Klingberg was spying for Soviet Union, apparently passing information about activities in Israel’s chemical and biological fields. Israeli security officials estimate that he had been spying actively between 1957 and 1976.

He was caught in 1982 when the Mossad entrapped him with a double agent who had been recruited to spy for the Soviet Union, and was coopted by Israeli security authorities. Klingberg eventually admitted to being a spy and was sentenced to 20 years in prison, but was released for good behavior after 15. In 1988, right before the fall of the Soviet Union, an Israeli attorney, Amnon Zichroni, attempted to work out a deal in which Klingberg would be released, and the Soviet Union would find and return Israeli airman Ron Arad, who had been missing since 1982. That deal fell apart.

In 1998, Klingberg was released from prison and sent to house arrest, where he remained for five years. He was finally freed in 2003, and immediately left Israel for Paris. Klingberg claimed that he had spied for ideological reasons, and had not been paid for his efforts. In 2007, he co-authored a book about his career, called “The Last Spy.”

2 replies
  1. Joe Levin
    Joe Levin says:

    מרקוס קלינגברג, בכיר לשעבר בצמרת הביטחונית בישראל שהורשע בריגול עבור הסובייטים, מת היום (שני) בפריז בגיל 97. ב-1983 הורשע בריגול עבור הסובייטים במהלך שנות ה-50 וה-60. הוא נשלח ל-20 שנות מאסר. הוא שוחרר ב-2003 בתנאים מגבילים, לאחר שנקבע כי מהמידע שהיה ידוע לו עדיין נשקפה סכנה לביטחון המדינה. בשנים האחרונות חי בצרפת.

    קלינגברג אותר במסגרת הניסיון לגייס מדענים יהודים ממזרח אירופה, שיעזרו למדינה לפתח את המחקר הביולוגי בישראל – גם למטרות כלי נשק. בספרו “המרגל האחרון” טען קלינגברג כי הוטלה עליו המשימה לפתח נשק כימי וביולוגי, מבלי ליידע את חלק מבכירי המדינה.

    ללא ידיעת ממוניו, קלינגברג העביר מידע לסובייטים בזמן שהיה סגן מנהל המכון. למרות החשדות שהתעוררו, הוא נתפס רק ב-1983: במשך השנים הגיע לשב”כ מידע על היותו סוכן זר, אך לא התגלה מידע ודאי. רק לאחר שהתקבל מידע מצד סוכן כפול, הוחלט בישראל לעצור אותו ולחקור אותו.

    בחקירתו הודה קלינגברג כי העביר לרוסים מידע רב על פעילות המכון בתחומים הכימיים והביולוגיים: לדבריו הוא פעל לא מבצע כסף אלא כהוקרה על כך שהסובייטים הצילו אותו מידי הנאצים. בישראל הגדירו אז את פעילותו כ”נזק עצום למערכת הביטחונית”.

    הסיפור כולו הוצנע מעין הציבור הישראלי: כלי תקשורת זרים דיווחו על הסיפור בשנות ה-80′, אך בישראל מאסרו פורסם בתקשורת רק ב-1993 לאחר שמשרד הביטחון פעל להשתקת הסיפור. המלמ”ב (הממונה על הביטחון במשרד הביטחון) הצהיר בבית המשפט כי “מרקוס קלינגברג יודע דבר שהוא אינו יודע שהוא יודע אותו” ולכן הוא עלול להיות מסוכן. בשנים האחרונות, מאז שחרורו, קלינגברג חי לבדו בפריז. בתו היחידה של קלינגברג, נישאה לאודי אדיב, שהורשע גם הוא בריגול לגורם זר, והתגרשה ממנו.

  2. Joe Levin
    Joe Levin says:

    פרופ’ מרקוס קלינגברג, שבמשך שלושה עשורים ריגל בישראל עבור ברית המועצות והעביר למפעיליו סודות אליהם נחשף במסגרת עבודתו במכון הביולוגי בנס ציונה, מת אמש (ראשון) בפריז בגיל 97 – כך מסרה משפחתו.

    קלינגברג, שהוגדר על ידי גורמי ביטחון בישראל כ”מרגל שגרם את הנזק הביטחוני הגדול ביותר לישראל”, היה סגן מנהל המכון הביולוגי בנס ציונה וסגן אלוף בצה”ל. ב-1983 הוא נעצר בידי השב”כ בגין ריגול לטובת ברית המועצות וריצה 15 שנות מאסר. כמה שנים לאחר שחרורו ב-1998 עזב את הארץ לפריז, שם מת השבוע.

    קלינגברג נולד ב-1918 בפולין למשפחה חסידית-רבנית. במלחמת העולם השנייה שירת כרופא בצבא האדום בברית המועצות, לשם נמלט. אחרי המלחמה שב לפולין, וסיים את לימודי הרפואה. בסוף שנות הארבעים עלה לארץ ישראל עם אשתו ונדה.

    בצה”ל שירת כרופא בחיל הרפואה בדרגת סא”ל. ב-1957 הצטרף למכון הביולוגי בנס ציונה, שם התקדם לתפקיד סגן מנהל המכון לעניינים מדעיים. באוניברסיטת תל אביב קיבל את תואר הפרופסור. ב-1983 הוא נעצר, וב-1998 שוחרר בתנאים מגבילים, אחרי שריצה 15 שנות מאסר מתוך העשרים שנגזרו עליו.

    עשור לאחר שחרורו הותר לפרסום כי קלינגברג נעצר בזכות מידע שהגיע מסוכן סובייטי כפול, שמסר את המידע על פעילותו של קלינברג לשב”כ. שנים לפני כן, כך דווח אז, היה קלינגברג נתון במעקב של השב”כ והמוסד, שהעלה חרס.

    ב-2007, בכתבה שפירסם ב”מעריב” יחד עם פרקליטו, עו”ד מיכאל ספרד, סיפר קלינגברג על מעצרו. “היעלמותי תוכננה בקפידה: ‘גויסתי’ מטעם משרד ראש הממשלה לנסיעה חשאית לסינגפור שם, כך נאמר לי, היתה תאונה קשה במפעל גדול, וחומרים כימיים מסוכנים ביותר דלפו לאוויר הפתוח. דבר התאונה נשמר בסודיות ומדינת ישראל התבקשה לסייע. אני, שהייתי גם מדען בעל ניסיון בינלאומי בניהול משברים מסוג זה וגם איש מערכת הביטחון, כאחד מראשי המכון הביולוגי בנס-ציונה לשעבר, הייתי המועמד המושלם לתפקיד”.

    קלינגברג הוסיף: “אלא שרבע שעה לאחר שהטרנזיט הלבן של משרד ראש הממשלה אסף אותי השכם בבוקר מדירתי ברחוב לסקוב בתל אביב, הוא חנה לצד בית חד קומתי בצפון העיר בתואנה ששם אקבל תדרוך ביטחוני ומסמכים לקראת הנסיעה. תידרוך ביטחוני זה לא היה. היתה זו חקירה ביטחונית קשה ולעתים אלימה, שהשלב הראשון שלה נמשך ארבעה ימים תמימים, עד מוצאי שבת. בזכות הפיצוץ שלא היה בסינגפור, משפחתי לא חיפשה אחריי. בשל הנסיעה שהומצאה, מצאתי עצמי לבד לגמרי עם חוקרי השב”כ, כשכל מי שיכול לדאוג לי בטוח שאני בחו”ל. זה היה תרגיל מעצר מבריק. בחצות הלילה שבין שבת לראשון, הודיתי”.

    בכתבה טען קלינגברג כי גייס לריגול עבור הקג”ב גם את אשתו, ונדה, ועוד שני אנשים נוספים: מהנדס מיפו שבעבר היה פרטיזן, ומדען, שהיה “אחד המדענים הבכירים של מדינת ישראל”, כדבריו.

    “לבקשת הביון הסובייטי צילמנו בביתנו מאות מסמכים שנטלנו מהמכון הביולוגי, ובמבצע המסוכן ביותר שעשינו, ונדה העבירה לסובייטים מבחנה עם חיידק מזן אלים במיוחד שהיה במכון, ושהק.ג.ב. ביקש שאנסה להשיג עבורם”, כתב קלינגברג.

    ב-1993, בעקבות פנייתו של כתב “הארץ” יוסי מלמן, התירה הצנזורה לפרסם את פרטי הפרשה. בכתבותיו של מלמן צוטטו אז פרסומים זרים, לפיהם קלינגברג היה סוכן של ברית המועצות כבר כשעלה לארץ. הוא עשה זאת מטעמים אידאולוגיים, בשל הזדהותו עם המשטר הקומוניסטי. מהפרסומים הזרים שציטט מלמן עלה כי קלינגברג היה “אחד המרגלים הבכירים ביותר שהיו לברית המועצות בישראל”, וכי הנזק שגרם לישראל, מתוקף נגישותו לפרויקטים סודיים של המכון הביולוגי, היה “כבד ביותר”.

    קלינגברג, שהיה מומחה לתורת המגפות, הותיר אחריו את בתו סילביה ונכדו יאן, שגרים בפריז. יאן, סגן ראשת העיר פאריס לענייני דיור מטעם המפלגה הקומוניסטית, כתב היום (שני) בעמוד הפייסבוק שלו: “הוא החזיק מעמד מול הכל עד שחשבתי שהוא בלתי מנוצח. הלילה הוא עזב אותנו, סבי מרקוס קלינגברג”.

    בספרו, “המרגל האחרון”, שיצא לאור ב-2007 (הוצאת “מעריב” “הד ארצי”), כתב קלינגברג: “הרגשתי בושה. בושה וחרטה, אבל בעיקר בושה. לא בושה על שפעלתי למען ברית המועצות. חס וחלילה. על כך לא התביישתי ולא התחרטתי. הבושה הייתה על כך שנשברתי. בושה וחרטה על ששיתפתי פעולה עם אנשי השב”כ…”.

    עוד כתב: “אני הרי עדות חיה (עדיין) לעולם הקדום, ומי ששואל למה עשיתי מה שעשיתי מוכיח שהוא לא יודע דבר על העולם ההוא, על המאה העשרים, על החיים שם, בעולם אחר, מציאות אחרת, עם אנשים אחרים”. את ספרו כתב קלינברג בשיתוף פעולה עם עו”ד מיכאל ספרד, אחד מפרקליטיו.

Leave a Reply

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

Leave a Reply