Rabbinate: Mothers Will Pay Child Support, Too

The Council of the Chief Rabbinate in Israel reached a revolutionary decision Monday, according to which divorced mothers, too, must participate in child support costs and not just fathers.

In deciding the matter, the Council accepted the opinion of Chief Rabbi David Lau.

Until now, the burden of child support in Jewish divorces fell only upon fathers.

This was true even in cases in which the mother is a person of means who makes more money than the father. Civil family courts, too, judge cases involving Jewish couples in accordance with the halakhic precept that only fathers must pay child support.

The decision marks an about-face in a process that began in 1944, when the Council of the Chief Rabbinate in the Land of Israel, under Chief Rabbis Herzog and Uziel, raised the age of children whose fathers must support them financially, from six to 15.

Previously, fathers’ financial support for children aged 6-15 was deemed to be a matter of “din tzedaka” – i.e., a desirable and charitable action, but not necessarily one to be enforced by the courts.

In 1980, the age of children thus eligible for paternal support was raised to 18. This decision was reaffirmed six years later, in a decision that said that parents must provide for their children until age 18.

However, the Director of the Rabbinical Courts, Rabbi Shimon Yaakobi, recently raised the matter before the Council of the Chief Rabbinate and noted the significant changes that have taken place in women’s status since the era of the British Mandate.

He noted that clarifying the matter could assist in solving divorce cases, since unfair child support verdicts sometimes have the effect of causing husbands who feel that they have been wronged to refuse to sign a get, or divorce decree.

The decision formulated by Chief Rabbi Lau and accepted by the Council states that in deciding child support payments, the rabbinical and secular judges should take into account both the financial ability of the fathers and the financial ability of the mothers.

The decision does not necessarily mean that many divorce mothers will pay fathers money, but rather that the mothers’ own earnings will be taken into account when calculating what child support payments must be made by one parent to the other. It appears that it could, however, result in mothers’ paying fathers when the mother has means and the children are in the father’s care a large part of the time.

The decision by the Chief Rabbinate may make legislative efforts to reform the matter unnecessary. In addition, it could affect an existing case being tried by the Supreme Court in which the Attorney General was asked to testify.

2 replies
  1. Joe Levin
    Joe Levin says:

    מהפכה? עד כה בכל מקרה שזוג נאלץ להתגרש, והילדים עברו לחזקת האב, האשה לא חוייבה בתשלום מזונות, בניגוד למקרה הפוך שהילדים עוברים לחזקת האם והאב צריך לשלם מזונות. כעת מנסים ברבנות הראשית לצאת למהלך מהפכני: נשים בעלות יכולת כלכלית צריכות להשתתף במזונות ילדים

    מועצת הרבנות הראשית לישראל דנה אתמול (שני), בנושא שמעסיק לא מעט את בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה. נושא שנמצא במרכז המחלוקת בין ארגוני נשים וארגוני גברים.

    בחזרה להיסטוריה: עוד לפני קום המדינה, בשנת תש”ד, קבעה מועצת הרבנות הראשית בראשות הרבנים הראשיים הרב יצחק אייזק הלוי הרצוג והרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, להעלות את גיל חיוב מזונות הילדים המוטל על אב מגיל שש שנים לגיל חמש-עשרה שנים. וזה בכדי להתאים את דיני מזונות הילדים על פי ההלכה למציאות זמננו.

    לפני התקנה אפשר היה לחייב אב במזונות ילדיו שהם למעלה מגיל שש רק על פי דיני צדקה, וחיובים מדין צדקה שהטילו בתי הדין הרבניים ובתי המשפט, לא נאכפו על ידי שלטונות המנדט הבריטי.

    מאז, קיימת מחלוקת שופטים ודיינים הן בתוך בתי הדין הרבניים הן בתוך בתי המשפט, אם התקנה יצרה מקור חיוב עצמאי שמוטל רק על אבות או אולי כוונת התקנה הייתה ליצור מקור משפטי-הלכתי שמכוחו יהיה אפשר לאכוף פסקי דין למזונות ילדים מעל גיל שש, אבל החיוב עצמו ימשיך להיות מדיני צדקה, ואם כן – אימהות בעלות יכולת כלכלית יהיו חייבות להשתתף בדמי המזונות הדרושים לקטינים.

    בהמשך, בשנת תש”ם (1980) האריכה מועצת הרבנות הראשית לישראל את התקנה לגיל שמונה-עשרה שנה, ובשנת תשמ”ו (1986) חזרה הרבנות הראשית וקבעה כי החיוב המוטל על הורים לזון את ילדיהם מוארך עד לגיל שמונה-עשרה שנה.

    מנהל בתי הדין הרבניים, הרב שמעון יעקבי, הציג את הסוגיה לפני מועצת הרבנות הראשית ישראל ואף ציין את השינוי המשמעותי שחל במעמד האישה מאז תקופת המנדט. “קיים צורך לתת פרשנות עדכנית לתקנה כך שהיא תתיישב עם חוש הצדק ועם ערך השוויון”, הסביר הרב יעקבי.

    “הבהרה מפורשת של הסוגיה עשויה לסייע בפתרון סכסוכי גירושין, מאחר שהטלת סכומי חיוב גבוהים על פי גישה הקיימת אצל חלק משופטי בתי המשפט לענייני משפחה יוצרת לעתים סרבנות גט ומרחיקה גירושין של בני זוג מסוכסכים”, אמר.

    בסיומו של הדיון אתמול, אימצה הרבנות הראשית הצעת החלטה של נשיא המועצה, הרב הראשי לישראל הגאון רבי דוד לאו, וקבעה כי בעת פסיקת מזונות ילדים מכוח תקנת הרבנות הראשית צריכים “היושבים על מדין” – קרי: דיינים ושופטים – להתחשב הן ביכולת הכלכלית של אבות הן ביכולת כלכלית של אימהות.

    החלטת הרבנות הראשית צפויה להשפיע על הליך תלוי ועומד בבית המשפט העליון, הליך שהתבקשה בו התייצבות של היועץ המשפטי לממשלה.

  2. Joe Levin
    Joe Levin says:

    מועצת הרבנות הראשית לישראל קבעה אתמול (שני) כי אימהות גרושות בעלות אמצעים כלכליים ישלמו גם הן מזונות, ולא רק האבות כפי שנהוג היום. גורם בבתי הדין הרבניים ציין כי החלטת הרבנות נתונה לשיקול דעתם של הדיינים, לפי פרטי המקרה שיובא בפניהם.

    עוד לפני קום המדינה, ב-1944, קבעה מועצת הרבנות הראשית לארץ ישראל תקנה, לפיה יש להעלות את גיל חיוב מזונות הילדים המוטל על אב עד גיל שש לגיל 15. לפני התקנה אפשר היה לחייב אב במזונות ילדיו שגילם גבוה משש רק על פי דיני צדקה, וחיובים מדין צדקה שהטילו בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לא נאכפו על ידי שלטונות המנדט הבריטי. מאוחר יותר, ב-1980 האריכה מועצת הרבנות הראשית לישראל את התקנה לגיל 18.

    הרב שמעון יעקבי הסביר במהלך הישיבה אתמול את השינוי המשמעותי שחל במעמד האישה מאז תקופת המנדט. “קיים צורך לתת פרשנות עדכנית לתקנה כך שהיא תתיישב עם חוש הצדק ועם ערך השוויון”, הסביר יעקבי. “הבהרה מפורשת של הסוגיה עשויה לסייע בפתרון סכסוכי גירושין. זאת, מאחר שהטלת סכומי חיוב גבוהים על פי גישה הקיימת אצל חלק משופטי בתי המשפט לענייני משפחה, יוצרת לעתים סרבנות גט ומרחיקה גירושין של בני זוג מסוכסכים”.
    “גם שילוב נשים כדיינות הוא הכרח”

    בסיומו של הדיון אימצה הרבנות הראשית הצעת החלטה של נשיא המועצה, הרב הראשי לישראל דוד לאו, וקבעה כי בעת פסיקת מזונות ילדים מכוח תקנת הרבנות הראשית, צריכים דיינים ושופטים להתחשב הן ביכולת הכלכלית של אבות והן ביכולת הכלכלית של אימהות. ההחלטה עוררה דיון בקרב ארגונים שונים.

    בתנועת “נאמני תורה ועבודה” אמרו בתגובה: “אנו שמחים לשמוע ממועצת הרבנות כי ישנו שינוי משמעותי במעמד האישה בזמן הזה, ועל הדיינים לקחת זאת בחשבון כאשר הם באים לחלק את נטל המזונות במקרה של גירושין. שינויים חברתיים כשיקול הלכתי הינו דבר מבורך, וטוב הייתה עושה מועצת הרבנות אם הייתה נותנת סמכויות לנשים גם כדיינות או כפוסקות הלכה. בסופו של יום, מי שיעמוד בבית הדין אלו יהיו גברים בלבד ושילוב נשים כדיינות הוא הכרח, כפי שהרבנות פסקה בעצמה, של שינוי מעמד האישה בזמן הזה”.

Leave a Reply

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

Leave a Reply