Israeli Ex-Tycoon Nochi Dankner Sentenced To Two Years For Stock Running

Nochi Dankner, formerly one of Israel’s most powerful businessmen, was sentenced on Monday morning to two years in prison and fined 800,000 shekels (almost $200,000) for stock running.

Itai Strum, who abetted Dankner in manipulating the price of shares in IDB Holding Corp, the company at the top of a vast business pyramid, was sentenced to 12 months by Judge Khaled Kaboub of the Tel Aviv District Court. Both Dankner and Strum also received a 12-month suspended sentence.

Calling the evidence presented “extraordinary by any criteria,” Judge Kaboub noted the long list of character witnesses who came to Danker’s defense from the uppermost crust of Israeli society and politics, and who had received Dankner’s financial support.

IDB Holding Corp was the top of a pyramid, under which were dozens of companies in several tiers, including, at the time, Israel ‘s biggest supermarkets chain, Shufersal; one of its three mobile phone companies, Cellcom; a major insurance company, Clal; a gigantic construction company, Property and Building Corp and much more.

However, debt built up within the group, which had massively issued bonds to the public. Within a matter of a few days, Dankner and Strum had profoundly “erred against the values of a properly working stock exchange”, as Kaboub wrote, through a massive manipulation to push through an offering of IDB Holding Corp shares worth 321 million shekels in February 2013.

The company badly needed the proceeds in order to meet its obligations to bondholders, and Dankner and Strum tapped associates, friends and so on in powerful positions to pick up the shares at inappropriately high prices.

The judge observed that it wasn’t that Dankner and Strum had stumbled once and mended their errant ways: They effected the crime through a period of three days, starting with a meeting at Dankner’s house – “in a war-room he set up to make sure the offering would succeed,” Kaboub wrote. “He also raised money from family members to send a message to the market.” [I.e., that the offering was a good one.] “He controlled IDB from on high and exploited his talent and contacts,” the judge added wrote.

In practice, trading on the Tel Aviv Stock Exchange was heavily affected by the artifice, Kaboub continued: “It is very difficult to accurately estimate the damage caused to investors who followed blindly after the defendants, but there is no question that the defendants damaged the efficiency of the stock market, especially as this was no tiny esoteric company.”

It was his desire to retain control of the IDB group that led Dankner into crime, the judge concluded.

The judge said he had a lot more difficulty understanding why Itai Strum had risked his money – knowing the truth about IDB’s situation, Strum seems to have been led into uncharacteristic malfeasance by his desire for Dankner’s friendship.

However, the sentence fell short of the maximum, which the prosecution had indeed sought – three to five years.

Dankner for his part asked the court for mercy, as did Strum, who even wept during the penalty hearing.

“The verdict was a hard blow for me and for my family, from whom I draw my mental strength,” Dankner told the court in his plea to settle for community service. “I would ask [the court] to place the good deeds I have  done all my life on the scales too.”

1 reply
  1. Joe Levin
    Joe Levin says:

    שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, גזר שנתיים מאסר בפועל על איש העסקים נוחי דנקנר, שהורשע ביולי בהרצת מניות אי.די.בי. על דנקנר נגזרו גם 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 800 אלף שקל. איתי שטרום, שותפו של דנקנר לעבירה, נידון ל-12 חודשי מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי.

    כבוב כתב בגזר הדין כי “הראיות שהוצגו לעונש היו חריגות בכל קנה מידה, הן כללו אנשי ציבור וחברי כנסת הן כללו שני קלסרים. הראיות כללו עדויות אופי של שועי הארץ וגם אנשים מהשורה שדנקנר הגיש להם כתף תומכת”.

    בהמשך התייחס כבוב לחשיבות של שוק הון שפועל באופן תקין ולא באופן מניפולטיבי. לדבריו, “מידת הפגיעה של הערכים שנפגעו היא גדולה. במקרה הזה מדובר בהצעה של 321 מיליון שקל נגועים במרמה”.

    “לגבי היקף המעשים וריבויים – אכן מדובר בפרק זמן קצר של ימים ספורים בלבד. יחד עם זאת לא מדובר במעידה חד פעמית אלא בפעילות שבוצעה במשך שלושה ימים רצופים ושקדמה להם פגישה מקדימה בביתו של דנקנר”.

    “מדובר בחמ”ל שהקים דנקנר כדי להביא להצלחת ההנפקה. הוא גם גייס כספים מבני משפחתו כדי לגייס מסר לשוק. הוא שלט באי.די.בי ביד רמה וניצל את כשרונו ואת קשריו”.

    “הלכה למעשה, המסחר בבורסה הושפע במידה ניכרת מהמסחר המעושה והמלאכותי. קשה לאמוד במדויק את הנזק שנגרם למשקיעים שהלכו שולל אחרי הנאשמים, אבל אין ספק שהנאשמים פגעו בשוק הון יעיל, ובמיוחד כשאין מדובר בחברה איזוטרית וקטנה. ההשפעה שלהם היתה משמעותית ונועדה לשמר את השליטה באשכול החברות”.

    כבוב התייחס לסיבות לביצוע העבירות. מבחינת דנקנר, “הניסיון לשמור על השליטה שלו בחברה הביא אותו לגייס את כל מקורביו להצלחת המשימה, לגייס מקורות כספים אבל הביא אותו גם לפעול באופן אסור”.

    לעומת זאת, כבוב ציין כי מצא קושי למצוא את התמריץ של שטרום לסכם את בכסף שלו. לדבריו, “אחרי שנחשף לחומר בתיק, התרשם שרצונו להתיידד עם דנקנר הוא הוביל אותו להסתבכותו שלא היתה אופיינית”. שטרום פעל לפי כבוב במודע “כדי לבצע פעולות ללא היגיון כלכלי”. כבוב לא מצא “שום הגיון לבצע פעולות עם הפסדים כספיים, כספים שלא היו ברשותו”.

    בשלב הטיעונים לעונש, לפני למעלה מחודש, ביקשה הפרקליטות לגזור על דנקנר 5-3 שנות מאסר – המקסימום הקבוע בחוק. על שטרום, ביקשה הפרקליטות לגזור 4.5-2.5 שנות מאסר. הפרקליטות דורשת מבית המשפט להחמיר בעונשו של דנקנר שהיה בעל האינטרס הישיר בעבירות ובשל מעמדו הבכיר. דנקנר ושטרום ביקשו מצדם את רחמיו של השופט – ושטרום אף פרץ בבכי במהלך בשלב הטיעונים לעונש.

    דנקנר עצמו אמר על דוכן העדים: “השנים האחרונות היו קשות מאוד מאוד. איבדתי את מה שאהבתי, את היכולת לשלב פעילות עסקית עם עשייה חברתית, נפגעו שמי וכבודי, ירדתי מנכסיי ונותרתי עם חוב עצום למערכת הבנקאית. אפעל ככל יכולתי לשלם”.

    דנקנר ביקש מכבוב להסתפק בעונש של עבודות שירות או כמה חודשי מאסר בפועל, והוסיף כי “הכרעת הדין של בית המשפט היא טלטלה קשה עבורי ועבור משפחתי, ממנה אני שואב את כוחות הנפש שלי. אני מבקש להניח על כף המאזניים את המעשים הטובים שעשיתי כל חיי. הרשה לי לבקש ממך בעת הזו חמלה, מצא את הדרך להמתיק את עונשי. בדמעות כתבתי – לרחמים קראתי”.

    גזר הדין היום יביא לסיומו פרק נוסף בחייו העסקיים של האיש שהיה החזק ביותר במשק הישראלי. בשנתיים האחרונות ניהל דנקנר מאבק להוכחת חפותו באולמו של כבוב, אך ללא הצלחה.

    בהכרעת הדין שנתן כבוב ביולי, המשתרעת על 280 עמודים, נימק השופט היטב את הרשעתו של דנקנר, וקבע כי “הראיות הנסיבתיות הרבות עליהן הצביעה הפרקליטות הביאו אותי, ללא צל של ספק, למסקנה הגיונית אחת ויחידה: אין מדובר בהשקעה שנועדה לבניית פוזיציה כלכלית, אלא בתוכנית של שטרום, שבבסיסה רצון אמיתי וכן לסייע לדנקנר ולאי.די.בי. עם זאת, האופן שבו פעילות זו התבצעה אינו לגיטימי בלשון המעטה, והוא כרוך ושזור ברצון להשפיע על השער ועל מחזורי המסחר במניה”.

    כתב ההגנה של דנקנר התבסס על כך שמדובר בהנפקה מיוחדת בה השתתפו חבריו ומקורביו של דנקנר. הוא כלל התייחסות לכל אחת מהראיות שהציגה הפרקליטות, וניסה לספק לכל אחת מהן הסבר מתקבל על הדעת. אולם כבוב קבע כי אין די בהסתכלות זו, והדגיש כי יש להסתכל על התמונה הכוללת, שמתבהרת ממסכת הראיות המלאה, וזו לדבריו, “אינה עושה חסד עם הנאשמים, וגירסתם אינה עומדת במבחן המציאות”.

    “הנאשמים פעלו באופן משותף ומתואם לתמיכה בשער מניית אי.די.בי, פעילות שמטרתה העיקרית הגדלת מחזור המסחר במניה ומניעת ירידת שער המניה, כמו גם העברת מסר לשוק שיש גורמים חסרי עניין שקונים ומוכרים את הנייר ללא מניע פסול”, הוסיף כבוב בהכרעת הדין.

    לצד זאת, כבוב החמיא לדנקנר וציין כי התרשם שהוא “אדם בעל אישיות עוצמתית, רהוט, שיטתי, דייקן וקפדן באופן כמעט בלתי שגרתי”. אלא שלדבריו, “מדובר באדם כל כך שאפתן, עד שלעתים הוא אינו רואה את המציאות כפי שהיא, בהיותו שקוע בהשגת מטרותיו. דווקא תכונות אלה של דנקנר, קפדנותו ומקצועיותו, מדגישים את הקושי שבקבלת גרסתו”.

    כבוב הוסיף כי גירסתו של דנקנר להתרחשויות היא “גירסה אשר שלובים בה ניסיונות להרחיק את עצמו מהפעילות, לצמצם את מקומו, גירסה המשתנה לאורך חקירתו ולאור הראיות שהוצגו בפניו, כזו שכוללת אף סתירות לפרקים”.

Leave a Reply

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

Leave a Reply