Arye Dery Gave Millions To NGO Run By Interior Minister’s Family

A long list of Israel’s leading tycoons and bankers contributed millions of shekels over the last 15 years to an ultra-Orthodox educational NGO, Mifalot Simha, run by Yaffa Dery, wife of Interior Minister and Shas leader Arye Dery.

In the next few days Dery and his wife are expected to be questioned by the police.

Dery will be asked, among other things, to explain how he financed real estate he bought in recent years, such as his house in Safsufa, a moshav in the north.

Dery was convicted of bribery and fraud in 2000 and served 22 months in prison.

During the decade between his release from prison and his retaking of the leadership of Shas in 2012, Mifalot Simha received many of its donations from Israel’s economic elite.

Attorney General Avichai Mendelblit opened an inquiry against Dery on suspicion of corruption last March, at the end of a probe into the minister’s financial affairs that lasted several months. The probe began during the term of Mendelblit’s predecessor, Yehuda Weinstein, and included an inquiry in Germany.

The Mifalot Simha NGO is Yaffa Dery’s longtime project. It runs a high school and boarding school for girls with music and software engineering lessons, as well as a teachers’ seminar.

Since its founding in 1997, the NGO has consistently increased its reported activity and the state funds it receives, mainly from the Education Ministry (10-15 million shekels, or $2.8-$4.2 million, a year), have increased accordingly.

The organization’s current CEO is the Derys’ daughter, Shifi Sanans, and several family members and friends have been employed there.

In 2001 the CEO at the time said he had receipts proving that both state and private funds passed to the NGO had been used for the Derys’ private use, including a trip abroad, clothes, food and even stock market shares.

Despite this, every year the NGO Registrar in the Justice Ministry has granted Mifalot Simha a certificate of proper conduct, which enables it to receive state funds.

Apart from public funds, the NGO has received generous donations in recent years from large companies, banks and major business people – Israeli and foreign, religious and secular.

In the years the disgraced tycoon Nochi Dankner controlled the IDB Group, it contributed hundreds of thousands of shekels to Mifalot Simha.

In 2007 the group gave the NGO more than a quarter of a million shekels, and 180,000 shekels in each of the next two years. IDB’s subsidiary Cellcom added 30,000 shekels in 2010.

The Delek Foundation, a non-profit organization belonging to Yitzhak Tshuva’s Delek Group, gave Mifalot Simha some 200,000 shekels in recent years.

As economy minister, Dery refused to sign a clause intended to bypass the antitrust law and win approval for the natural gas agreement – a clear interest of Tshuva and his partners in Noble Energy. However, when the amendment came up for the cabinet’s approval Dery supported it.

Bankers were generous

The major banks also contributed to Mifalot Simha. Bank Hapoalim gave it some 450,000 shekels recently and Bank Leumi gave it 100,000 shekels. Shari Arison, Hapoalim’s controlling shareholder, added half a million shekels in 2012-2013, through the philanthropic fund Matan.

Another consistent contributor is an old friend of the Derys, Austrian magnate Martin Schlaff, who made great but futile efforts on Dery’s behalf during his corruption trial, and who has given the NGO $16,000.

Schlaff paid hundreds of thousands of dollars in exchange for information about a case in which a state witness against Dery – Yaakov Shmulevich – was involved.

Dery made use of this information when he asked the Supreme Court to hold another hearing about his conviction. An NGO Schlaff’s family ran in the ‘90s, which gave money to several institutions and organizations in Israel, gave the highest sums to the legal defense fund that paid Dery’s lawyers.

The interior minister’s brother, Shlomo Dery, was questioned in the past about real estate transactions he had held in Germany with Martin Schlaff’s brother James Schlaff.

Alfred Akirov’s Alrov Fund contributed to a total of 180,000 shekels to Mifalot Simha during 2009-2013, and diamond merchant Beny Steinmetz and his wife Anias contributed some 30,000 shekels in 2012 via a fund they own.

Ofer Group chairman Udi Angel contributed to the $100,000 to the NGO last year; Tadiran Consumer and Technology Products contributed some 200,000 shekels and Shaniv Paper Industry from Ofakim added $38,400.

Other businessmen who contributed to the NGO were Rami Unger (100,000 shekels) and Dan Gertler (300,000 shekels), both of whom have been linked to corruption affairs.

Unger, a shipping and car magnate, had paid former state president Ezer Weizman, his former business partner, a monthly sum of thousands of shekels.

Years later former Prime Minister Ehud Olmert was recorded telling his assistant Shula Zaken that Unger had promised him to give her $10,000 for every month she spent in prison.

Unger said he had refused to support Zaken – but contributed 3 million shekels for Olmert’s defense.

Gertler was investigated in the past on suspicion of bribing Defense Minister Avigdor Lieberman, but the case against him was closed.

Another family with close ties to Shas and Dery, the Mirilashvilis, gave the NGO 600,000 shekels through a fund it owns and a personal donation of some 180,000 shekels.

The family members give hundreds of thousands of shekels a year to the Yehuda Ya’aleh NGO, also run by Yaffa Dery.

Mikhael Mirilashvili and his son Yitzhak run a network of real estate, energy and media businesses.

In 2001 Mikhael was sentenced to 12 years in prison for criminal conspiracy in Russia. He pleaded not guilty and was released after serving eight years.

Since then he holds an annual party with rabbis and politicians to celebrate his freedom. This year the attendants at the party included Dery, Lieberman, Minister Zeev Elkin, Knesset Speaker Yuli Edelstein and former ministers Gideon Saar and Ariel Atias.

The Wolfson family, which supports ultra-Orthodox education projects, donated 283,000 shekels to Mifalot Simha in 2015 and 595,000 the previous year.

The father of the family, Zeev Wolfson, who died in 2012, was a real estate developer with close ties to the political leadership, including Dery and Netanyahu.

2 replies
  1. Joe Levin
    Joe Levin says:

    עם התורמים ל”מפעלות שמחה” בשנים האחרונות נמנים נוחי דנקנר, יצחק תשובה ושרי אריסון ■ חלק מהתרומות הועברו לאחר שדרעי כבר שב לשמש בתפקידי מפתח בפוליטיקה ובממשלה ■ שר הפנים ורעייתו צפויים להיחקר בימים הקרובים לגבי הנדל”ן שברשותם

    שורה של אילי הון ישראלים, בכירים במשק ובבנקים, תרמו בשנים האחרונות מיליוני שקלים לעמותת החינוך החרדי “מפעלות שמחה”, שמנהלת רעייתו של שר הפנים ומנהיג ש”ס יפה דרעי. מנכ”לית העמותה היא בתם של בני הזוג דרעי, שיפי סננס, ומועסקות בה אחיותיה, שמחה אביטן ודסי אילוז. בתוך כך, בימים הקרובים צפויים השר ורעייתו להיחקר במשטרה. דרעי יתבקש, בין השאר, להתייחס לדרך המימון של נדל”ן שרכש בשנים האחרונות, כולל ביתו ביישוב ספסופה. במארס אשתקד החליט היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לפתוח בחקירה נגד דרעי בחשד לעבירות שחיתות בתום בדיקה שנמשכה חודשים והחלה עוד בתקופת כהונתו של היועץ הקודם, יהודה וינשטיין. כחלק מהחקירה בוצע לפני כמה חודשים חיקור דין בגרמניה.
    עמותת מפעלות שמחה נחשבת מפעל חייה של יפה דרעי. היא מפעילה בית ספר תיכון ופנימייה לבנות עם שיעורי מוזיקה והנדסת תוכנה, וגם סמינר למורות וגננות ופנימייה לבנות. העמותה נוסדה ב–1997, ומאז גדל בהתמדה נפח הפעילות המדווח שלה, כמו גם התקציבים שלהם היא זוכה מהמדינה — 10–15 מיליון שקלים לשנה, בעיקר ממשרד החינוך. לצד כספי הציבור, קיבלה העמותה בשנים האחרונות תרומות נדיבות מחברות גדולות ומאנשי עסקים מרכזיים, דתיים כחילונים. שר הפנים, שסיים ב–2002 לרצות שנתיים מאסר על עבירות שחיתות, סלל באותה תקופה את דרכו בחזרה לחיים הציבוריים, עד שובו לתנועת ש”ס ב–2012.
    בשנים שבהן החזיק נוחי דנקנר בקבוצת IDB היא תרמה לעמותה מאות אלפי שקלים. ב–2007 העביר התאגיד למפעלות שמחה יותר מרבע מיליוני שקלים, ב–2009 180 אלף וכך גם ב–2010. באותה שנה הוסיפה חברת הבת סלקום 30 אלף שקלים. דנקנר היה אחד מאלה שנהנו משירותיו הטובים של אריה דרעי כשיעץ לחברות, בתקופה שבין שחרורו ממאסר ועד שובו לפוליטיקה.
    רן דלק, חברה לתועלת הציבור השייכת לחברת דלק של יצחק תשובה, העבירה בשנים האחרונות כ–200 אלף שקל לעמותה. בשבתו כשר הכלכלה סירב דרעי לחתום על סעיף 52א לחוק ההגבלים העסקיים, שנועד לעקוף את הממונה על ההגבלים בדרך לאישור מתווה הגז — אינטרס מובהק של תשובה ושותפיו בחברת נובל אנרג’י. לבסוף התפטר דרעי מהתפקיד והעביר את סמכויותיו לנתניהו. בהצבעה על המתווה בממשלה, תמך בו.
    גם הבנקים הגדולים תרמו את חלקם למפעלות שמחה: בנק הפועלים העביר בשנים האחרונות כ–450 אלף שקלים, ובנק לאומי 100 אלף. בעלת השליטה בפועלים, שרי אריסון, הוסיפה ב–2012–2013 חצי מיליון שקלים, דרך הקרן הפילנתרופית “מתן משקיעים בקהילה”.
    קרן אלרוב, השייכת לאלפרד אקירוב, העבירה לעמותה בשנים 2009–2013 כמה תרומות, בסך כולל של 180 אלף שקלים. הקרן של היהלומן בני שטיינמץ ורעייתו אניאס תרמה כ–30 אלף שקלים ב–2012. איש עסקים נוסף שנמנה עם התורמים לעמותה הוא יו”ר קבוצת עופר אודי אנג’ל, שהעביר לה בשנה שעברה 100 אלף דולר. חברת תדיראן מוצרי צריכה תרמה בשנה שעברה כ–200 אלף שקלים, וחברת שניב תעשיות נייר מאופקים העבירה ב–2016 38,400 דולר.
    איש העסקים רמי אונגר תרם לעמותה 100 אלף שקלים ב–2013. שמו של אונגר, איל ספנות ורכב, נקשר בעבר בשתי פרשות שחיתות מהדהדות. באחת מהן התברר שכשר בלי תיק, קיבל נשיא המדינה לשעבר עזר ויצמן תשלום חודשי קבוע בסך אלפי שקלים מאונגר, לשעבר שותפו העסקי. “לו יש טובת הנאה ממני ולי יש טובת הנאה ממנו”, תיאר ויצמן את מערכת היחסים. שנים אחר כך נחשפה הקלטה שבה נשמע ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט אומר ליד ימינו שולה זקן שאונגר הבטיח לו להעביר לה כספים: “זה הסיכום שלי אתו, שעד שאת גומרת את העונש שלך, מתי שלא יהיה, 10 אלף דולר הוא מעביר לך”. אולמרט הוסיף שאונגר אינו מוכן להעביר את הכסף ישירות לחשבונה של זקן, כי “הוא לא רוצה להסתבך”. אונגר טען שסירב לבקשת אולמרט לתמוך בזקן, אבל סיפר שתרם שלושה מיליוני שקלים למימון הגנתו המשפטית.
    איש העסקים דן גרטלר תרם למפעלות שמחה 300 אלף שקלים ב–2013. גרטלר נחקר בעבר בחשד שנתן שוחד לשר הביטחון, אביגדור ליברמן, והתיק נגדו נסגר. הוא עוסק בסחר במחצבים בקונגו, שם עלו טענות לחוזים מוזלים שהניבו לו קשריו בשלטון.
    עם התורמים נמנה גם ידיד ותיק של משפחת דרעי, בעל ההון האוסטרי מרטין שלאף, שהעביר לעמותה 16 אלף דולר בשנה שעברה. מקורבו של שלאף, פרופ’ בולק גולדמן, תרם ב–2015 150 אלף שקלים, ובשנים אחרות סכומים דומים. שלאף לא רק תרם בעקביות למפעלות יפה דרעי, אלא גם מימן בעבור בעלה מבצע נועז שנועד להציל אותו מהרשעה בעבירות שחיתות. בין היתר מימן — לפי מידע שהגיע ל”הארץ” במאות אלפי דולרים — קניית מידע על פרשה שבה היה מעורב עד המדינה נגד דרעי, יעקב שמולביץ’. אותו מידע שימש את דרעי כשפנה לעליון בבקשה לקיים דיון נוסף בהרשעתו. עמותת ג’סלו, שבה החזיקה משפחת שלאף בשנות ה–90, תרמה כספים לכמה גופים בישראל, אבל את הסכומים הגבוהים ביותר העבירה ל”קרן להגנה משפטית”, ששילמה לפרקליטיו של דרעי. אחיו של שר הפנים, שלמה, נחקר בעבר על עסקי נדל”ן בגרמניה יחד עם אחיו של מרטין, ג’יימס שלאף.
    משפחת מירילשוילי, שגם היא מקורבת לש”ס ולדרעי, העבירה לעמותה 600 אלף שקלים ב–2014 דרך קרן “מרומים” שבשליטתה ותרומה אישית של כ–180 אלף שקלים ב–2011. בני המשפחה מממנים במאות אלפי שקלים בשנה עמותה נוספת של יפה דרעי, “יהודה יעלה”, לחלוקת קמחא דפסחא. מיכאל מירילשוילי ובנו יצחק מנהלים רשת ענפה של עסקי נדל”ן, אנרגיה ותקשורת, לצד פעילות פילנתרופית. ב–2001 נידון האב ל–12 שנות מאסר ברוסיה, לדבריו על לא עוול בכפו, על קשירת קשר. הוא שוחרר לאחר שריצה שמונה שנות מאסר, ומאז עורך מדי שנה “מסיבת הודיה” בהשתתפות פוליטיקאים ורבנים. השנה נכחו באירוע, לצד דרעי, גם ליברמן, השר זאב אלקין, יו”ר הכנסת יולי אדלשטיין והשרים לשעבר גדעון סער ואריאל אטיאס.
    משפחת וולפסון, התומכת במפעלי חינוך חרדיים, תרמה למפעלות שמחה יותר משני מיליוני שקלים, לרבות 283 אלף שקלים ב–2015 ו–595 אלף שנה לפני כן. אב המשפחה זאב וולפסון, שמת ב–2012, היה יזם נדל”ן בעל קשרים ענפים בצמרת הפוליטית, בין השאר עם דרעי ועם ראש הממשלה בנימין נתניהו. שלמה רכניץ, מקורב נוסף לנתניהו, איש העסקים האמריקאי, תרם לעמותה 36 אלף דולר בשנה שעברה.
    קרן רוטשילד קיסריה, מיסודו של הברון אדמונד דה רוטשילד, העבירה למפעלות שמחה כ–50 אלף שקלים בשנים 2010–2012. קרן פילנתפרופית נוספת, קרן וואהל, תרמה כ–325 אלף שקלים ב–2011–2013. את הקרן מייצגת בישראל רעייתו של יו”ר האופוזיציה, מיכל הרצוג.
    ב–2001 נקלעה מפעלות שמחה למערבולת: המנכ”ל הציג קבלות שלדבריו הוכיחו כי כספים שקיבלה העמותה מהמדינה ומתורמים פרטיים שימשו למעשה למימון צרכיהם הפרטיים של בני משפחת דרעי — נסיעה לחו”ל, בגדים, מוצרי מזון ואף מניה בבורסה. דרעי הכחישה ומינתה לעמותה בודק מטעמה. בכל אחת מהשנים האחרונות מעניק רשם העמותות למפעלות שמחה אישור ניהול תקין, שמאפשר לה לקבל תקציבים מהמדינה.
    מטעם מפעלות שמחה נמסר בתגובה כי “שר הפנים אריה דרעי אינו מעורב כלל וכלל בפעילות העמותה, ואף לא מעודכן בה. במשך שנים נתרמו כספים לעמותה בעת שאריה דרעי היה אזרח, טרם חזרתו לחיים הפוליטיים”. עוד נמסר: “יפה דרעי עבדה במשך כ–20 שנה בהתנדבות מלאה בעמותה, ואפילו הוצאות לא קיבלה. רק לפני חודשיים החלה לקבל שכר מהעמותה”. המנכ”לית סננס, מסרה מפעלות שמחה, מונתה לתפקידה בהחלטת ועד העמותה.
    מקורבים למשפחה הוסיפו: “מדובר בעמותה שעוסקת בחינוך ובעזרה לתלמידות מעוטות יכולת שמגיעות מבתים קשיי יום. העמותה מאפשרת להן לרכוש השכלה והכשרה מקצועית בענפים מבוקשים, ועוסקת בטיפול פסיכולוגי ורגשי לתלמידות, תמיכה צמודה וסיוע בכל התחומים לקראת יציאתן לחיים. העמותה מטפלת גם בבני משפחות התלמידות, ומסייעת להם במימון צרכיהם לחתונותיהן. התורמים שצוינו תורמים למאות גופים, עמותות, מוסדות, אוניברסיטאות ובתי חולים בישראל. לכן, מפליא העיסוק דווקא בעמותת מפעלות שמחה. העמותה מנוהלת לפי כללי מינהל רשם העמותות, פועלת בניהול תקין וזכאית לפי חוק לגייס תרומות. בעמותה כ–250 עובדים ולפי החוק מותר להעסיק בני משפחה ב–10 אחוז מהמשרות בה. רק ארבעה מבני משפחת דרעי מועסקים בעמותה, פחות מאחוז”.

  2. Joe Levin
    Joe Levin says:

    הבנק של דרעי ושל אחיו, ונגבו עדויות מבני משפחה ומגורמים הקשורים בעסקי הנדל”ן של המשפחה. בפרשה נחקרו כבר באזהרה האח שלמה ובתו, וכן קבלנים ידועים במגזר החרדי בירושלים ועדים נוספים. לאחרונה אף נפוצו פרסומים על כך שבידי המשטרה עדי מדינה בפרשה, אך אין לכך אישור רשמי.
    בית בזכוכית מגדלת
    בראשית החקירה פורסם כי היא עוסקת ככל הנראה גם ברכישת בית הקיט של משפחת דרעי במושב ספסופה שבגליל העליון. דרעי התייחס לכך וטען כי הבית נרכש על ידי המשפחה ורשום באופן שווה על שם ילדיו, ושמטרת הרכישה היתה לארח את בני המשפחה המורחבת בשבתות ובחגים. מדובר בווילה המשתרעת על פני כדונם ושווייה מוערך ביותר מ־2.5 מיליון שקלים. 
    כך או כך, בשבועות האחרונים הגיעה החקירה לישורת האחרונה שלה לאחר שהחוקרים השלימו את איסוף התשתית הראייתית נגד דרעי, וכעת בכוונתם לעמת את השר ורעייתו עם החומר שנאסף בעניין. 
    יועץ התקשורת של דרעי, ברק סרי, מסר אתמול בתגובה לזימונו לחקירה כי “שר הפנים אמר מהרגע הראשון כי הוא ישתף פעולה באופן מלא ויענה על כל שאלה שיישאל. השר דרעי סומך על מערכת אכיפת החוק שתעשה את עבודתה בצורה אחראית וראויה”. במשטרה אמרו אתמול בתגובה כי אין בכוונתם להתייחס בתקשורת לחקירות בעת שהן מתנהלות.
    שר מאחורי הסורגים
    יצוין כי במארס 1999 הורשע דרעי בבית המשפט המחוזי בירושלים בעבירת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובמרמה והפרת אמונים. אז נגזרו עליו 4 שנות מאסר וקנס בסך 250 אלף שקלים. 
    דרעי ערער על הרשעתו לבית המשפט העליון, וביולי 2000 ערעורו התקבל באופן חלקי. עונשו הופחת בשנה לשלוש שנות מאסר. בספטמבר 2000 החל דרעי לרצות את עונשו בכלא מעשיהו, וביולי 2002 שוחרר לאחר שוועדת השחרורים נענתה לבקשתו לנכות שליש מעונשו.

Leave a Reply

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

Leave a Reply