Haredi Family of Transgender Woman Tries To Stop Her Cremation After Suicide

The ultra-Orthodox family of a transgender woman who committed suicide over the weekend is trying to stop the cremation of her body, despite the woman’s wish to be cremated, as expressed in her will. Jerusalem District Court will hand down its ruling in the matter Wednesday.

The woman, May Peleg, 31, was a well-known figure in the gay community.

A day before taking her own life she gave her will to attorney Yossi Wolfson.

In it she gave instructions to cremate her body after her death. She requested that a ceremony be held, with most of her ashes scattered at sea and the rest placed under a tree to be planted in her memory.

Two years ago Peleg was chosen to head the executive committee of Jerusalem’s Open House, the local gay community center.

She also set up a support group for transgender people and was active in a group called White Flag which assists people who have been emotionally traumatized. She also owned a gay pub called Mikveh in Jerusalem.

Even though her family had not been in touch with her and, according to Peleg, had rejected her, she was worried that they would try to block the cremation.

Thus she asked in her will for Wolfson’s assistance. “Since I have no contact with my biological family and since I fear that after my death there will be those who try to obstruct my final wish to be cremated, using various arguments, I ask you to represent me in court and be my voice,” she wrote.

The day after her suicide, Wolfson asked Jerusalem District Court to instruct the state to deliver her body for cremation.

He stated that before dying, Peleg had contacted the Aley Shalechet funeral home and crematorium, and paid for her cremation. “In the request form, she asked anyone connected to the matter to honor her request. Her wish to be cremated was known to all her friends,” the attorney wrote.

Apprehensions confirmed

However, Peleg’s apprehensions were confirmed. Her mother appealed to the court, asking for an injunction that would stop the cremation.

In her request she used the masculine form for describing the deceased. “I found out today that my son was discovered dead today,” wrote the mother in an affidavit. “I’m from an Orthodox family and my son’s burial is very important to me. I ask that his body not be cremated or transferred to any agency wishing to do so. I ask to be given the body for burial according to Jewish law.”

Referring to the will, the mother wrote: “I heard there was a will but I haven’t seen it.

In any case it should be disqualified since my son was undergoing a deep mental crisis and was not capable of drawing up a will.” In contrast to the words of the deceased, the mother claimed that she maintained contact with her son. “I had an argument with May in relation to his divorce and sex change but I never gave up on my connection with him,” she said.

“I visited him at psychiatric hospitals he was in and I talked to him on the phone.”

Peleg recognized her transgender tendencies from a young age. She was sent to a boarding school at a young age and then joined the army.

She got married at the age of 20 and had two children, who are currently nine and 10 years old. After several years she got a divorce and Peleg underwent a sex change operation. Peleg’s mother claimed that the ex-wife supports the family’s request for a Jewish burial. Three days after her death, Peleg’s body is still with the police.

‘Stopped feeling the pain’

In her parting letter, she shared her suffering with her friends. “These words are written as a woman, but they are addressed to all genders. When you read this I will have peacefully gone into a state of non-existence.

I slept and did not suffer, I slept and stopped feeling the pain and suffering that were my lot for most of my life,” she wrote. Peleg noted in the letter that she had been bullied as a child. “I lived on the street a lot, I used drugs and alcohol in an attempt to escape and dull the pain, in terrible loneliness, with constant rape, sexual exploitation and numerous sexual assaults,” she wrote.

After her divorce Peleg maintained good relations with the mother of her children, at first even living with them. Two years ago her ex-wife changed her attitude and prevented Peleg from seeing her children.

“She didn’t see them over the last two years,” says Gal Friedman, her adoptive brother. “She was very broken emotionally, she didn’t have the mental energy to go through a protracted legal battle, especially since she knew the establishment’s attitude to transgender women. She also didn’t want to put the children in the middle of it all.”

In an affidavit attached to the will, Peleg asked that her mother be prevented from getting her body after her death. She claimed that her mother rejected and opposed her, and that by not accepting her sex change she had forfeited her rights as a parent.

Peleg stated that there had been no contact between the two for the last nine years, and that her mother had filed a financial claim against her and her divorcee three years ago, in which she sharply criticized her lifestyle. She added that her mother sent her text messages with curses and hopes for her death.

“There are reasonable grounds for concern that if my body reaches her hands she will subject me to a religious burial, with Judaism not recognizing me as a woman, even though I’ve undergone sex change surgery. This constitutes a lack of respect and an erasure of my identity,” wrote Peleg in her affidavit.

The court proceedings were attended by Peleg’s mother and friends. Wolfson said, “Everyone in Israel has rights over their body.

Just as her family could not request the court to prohibit May from tattooing her body, cutting her hair the way she wanted to or changing her sex, the family cannot interfere with her wishes regarding the disposal of her body. May acted with consideration and detailed logic. She knew who would object and what their reasons would be and she preempted this with her stated objections.”

Attorney: ‘Cremation contrary to Jewish law’

Attorney Yitzhak Dahan, representing the mother, said the will has no validity. “The moral obligation to honor the will is the family prerogative and there is no legal validity to other instructions.” He referred to Peleg as a male and said that the family, brothers, sisters and children want him to be buried according to Jewish law.

“Cremation is contrary to Jewish law,” Dahan noted.

The court allowed Wolfson to present a psychiatric evaluation of Peleg from September, which attested to her competence.

2 replies
  1. Joe Levin
    Joe Levin says:

    “שורות אלו נכתבו בלשון אישה, אך הם מכוונים לכל המגדרים:
    כשאתן קוראות את השורות הבאות, זה אחרי שהלכתי לישון בשלווה אל תוך החידלון.
    ישנתי ולא סבלתי, ישנתי והפסקתי את הכאב והסבל שהיו מנת חלקי רוב מכריע של חיי”

    כך נפרדה מאי פלג ז”ל מחבריה, קרוביה ומוקיריה במכתב ההתאבדות אותו השאירה. “זה התחיל בשיחת טלפון מהמשטרה בשתיים וחצי בצהריים בשבת של ה-14 לנובמבר. אז אמרו לי שהיא מוגדרת כנעדרת והשאירה את הטלפון בדירה ואף אחד לא היה איתה בקשר מיום שישי בצהריים”. מספר גל, אחיה המאמץ של מאי, “היה לי די ברור מה קורה ורק חיכיתי לטלפון שיגידו לי שמצאו אותה.

    הטלפון הזה הגיע בערך באחת בלילה שבין שבת לראשון והגעתי למלונית שבה מצאו אותה וחיכינו לאמבולנס שיקח אותה לאבו כאביר עד שיצרו קשר עם קרוב משפחה ביולוגי”.

    ידעה כבר מילדות שהיא טרנסג’נדרית

    מאי בת 31 במותה, נולדה למשפחה חרדית והכירה בזהותה הטרנסג’נדרית כבר בילדותה. “בגיל חמש וחצי עברתי התעללות בבית ובגיל 9 כבר היה לי רצון למות”, היא מספרת בפני קוראי המכתב. בנעוריה לאחר מות אביה היא הועברה לפנימייה. “בפועל – חייתי המון ברחוב, צרכתי סמים ואלכוהול בניסיון לברוח ולהקהות את הכאב, בדידות איומה, אונס מתמשך ומזדמן, ניצול מיני ותקיפות מיניות רבות”.

    היא התגייסה לצבא וכשהייתה בת 20, התחתנה ונולדו לה ולבת זוגה שני ילדים. לאחר מכן התפרצה אצלה פיברומיאלגיה קשה. “בשנים הבאות – עברתי ניסיון אובדני שנכשל ברגע האחרון, גירושין, תהליך התאמה מגדרית כולל ניתוח קשה שעברתי לבד”, היא מגוללת את סיפור חייה הקשה.

    למרות הקשיים, מאי זכורה בקהילת הלהטבא”ק בירושלים כאוזן קשבת וכתף תומכת, כדמות כריזמטית ומנהיגה. בשנת 2013 היא נבחרה לעמוד בראש הוועד המנהל של עמותת “הבית הפתוח” בירושלים והייתה הטראנסג’נדרית הראשונה שעומדת בראשו של ארגון גאה מחוץ לתל אביב.

    מאי הקימה גם קבוצת תמיכה לטרנסג’נדרים, הייתה פעילה מרכזית ב’דגל לבן’ למודעות לנפגעי נפש ומתמודדים, הקימה קבוצת תמיכה לחולי פיברומיאלגיה והייתה הבעלים של “המקווה” הפאב הגאה בירושלים.

    “היא תמיד הייתה המאי שמגיעה עם קביים וזורקת אותם על הספה ומתחילה לנהל את הישיבות בבית הפתוח”, מספרת אנה, בת זוגתה לשעבר, “היינו בהיי וכחיילת שוחחתי איתה בשעות הת”ש 40 דקות כל יום עד שקצת אחרי מצעד הגאווה לפני שנתיים היא חטפה התקף פיברומיאלגיה, שזו מחלה נויורולוגית איומה. היא הייתה מרותקת לספה והיו ימים שהייתי צריכה להכניס לה אוכל לפה ולהזיז לה את הלסת.

    “הרבה בעיות עלו סביב ההתקף הזה והוא היה טריגר שגרם לה להיות אובדנית ומדוכאת. כשגרנו יחד היא הלכה ברגל בדרך לרופא ועברה אונס באור יום ולא יכלה להגן על עצמה. זה העלה את כל הבעיות הכי קשות ולחשוב שהיא נמצאת בבית חולים לחולי נפש כשהאנסים שלה מסתובבים חופשי ברחובות. זה נורא.

    “היא לא הגישה תלונה במשטרה כי איבדה אמון. המשטרה לא הייתה לטובתה בשום מצב בעבר ולא הייתה מקור שאפשר לסמוך עליו. באותה תקופה גם האנורקסיה שלה חזרה. היא עברה מסכת חיים מהגיהנום שאני לא מאחלת לאף אחד, ולא הפסיקה להילחם עד השנייה האחרונה. כמו ציפור שניסתה לצאת מהכלוב שלה בכל מחיר”

    עם אילו קשיים נאלצתן להתמודד?
    “בשנתיים האחרונות אחרי שנפרדנו ליוויתי אותה לחפש טיפולים ומוסדות לחולי נפש סירבו לקבל אותה. היה חוסר הבנה מוחלט של המצב שלה. היה מוסד שאמר שיקבלו אותה בתנאי שתישאר במשקל מסוים וזו לא הוראה שאפשר לתת לאנורקסית: ‘בואי נחליט שאת אוכלת’.

    “רוב הדחיות היו קשורות לעובדה שהיא גם אובדנית, גם אנורקסית, גם טרנסית. אלו מקומות שרוויים בטרנספוביה והתנערות מלאה מאחריות וזה מתבטא בכל חייה. יש לה שני ילדים שבית המשפט אסר עליה להתראות איתם ולהיפגש איתם בלי בחינה של ההורות שלה.

    “היא הייתה אמא חלומית ולא הייתה שם שום הבנה של המצב כי הייתה לה חזות כנראה של מישהי מופרעת שנראית טרנסקסואלית ולכן כדאי להרחיק את הילדים. זו מחשבה מאוד חשוכה”.

  2. Joe Levin
    Joe Levin says:

    מאי פלג, טרנסג’נדרית, ביסקסואלית, ופעילה מוכרת למען זכויות הקהילה הגאה, שמה קץ לחייה בסוף השבוע האחרון. פלס הייתה בעבר יו”ר ארגון הבית הפתוח, עמותה ירושלמית למען קידום זכויות הקהילה הלהט”בית, ובעלת מועדון “המקווה” בירושלים. היא הייתה בת 31 במותה והותירה אחריה שני ילדים, בן ובת.

    בבוקר של יום שבת האחרון החלו החברים הקרובים של פלג לחפש אותה והבינו את היקף הטרגדיה רק כשהתגלתה גופתה. “המוות שלה יכול היה להימנע אם היא הייתה מקבלת את הטיפול המתאים, אם הייתה מודעות לזה בחברה שלנו”, סיפרו חבריה הרבים בדף הפייסבוק שלה.

    פלג, שנולדה בשם קובי למשפחה חרדית, חשפה בסרטון שפרסמה באינטרנט את סיפורה. “אני זוכרת בגיל ארבע, כשישבתי בביתי ואמרתי שמשהו בגוף שלי לא בסדר”, אמרה. בגיל 13 נשלחה לישיבה. “הייתי מבריזה מהפנימייה והולכת לספרייה שבגבעת רם. אמרתי לעצמי שאעשה את כל שביכולתי בשביל להימנע מלעשות את התהליך”. כשהגיעה לגיל 17, ביקשה להתגייס לשירות קרבי עוד כשהגדירה את עצמה כגבר, אולם לא התקבלה “כי הייתי בן יחיד”.

    במהלך השירות הצבאי, הכירה בתור קובי את מי שלימים נישאה לה והביאה עמה שני ילדים. “חשבתי לעצמי שאם אני מאוהבת, אולי אשרוד כגבר. בהיריון השני שיתפתי את בת הזוג, כי הבנתי שלא אחזיק מעמד”, סיפרה פלג והוסיפה כי “בהתחלה השמיים נפלו, אבל עם הזמן היא הבינה שהכל בסדר”

    אלא שאז נוצרה בעיה חדשה – הקבלה שלה בקרב ילדיה. “בכיתי, נכנסתי לדיכאון ופיתחתי הפרעות אכילה. סביב גיל 27 ניסיתי להתאבד – וכשנכשלתי אמרתי לעצמי ‘אני חייבת לעצור, לעשות שינוי ולהבין לאן אני הולכת וממשיכה בחיים'”, אמרה פלג, תוך הכרזה שמדובר בנקודה שבה החליטה להתחיל את התהליך. בעקבות כך, בני הזוג התגרשו ושיתפו את הילדים על כך שיש להם אמא חדשה. פלג סיפרה לאביה על שינוי המין לפני מותו, עם אימה נותק הקשר שנים רבות קודם לכן.

    שנים לאחר התהליך החלה פלג לחשוף את הסיפור הקשה שהוביל לנתק מאמה; ההתעללות שעברה בבית, שימוש בסמים קשים וחיים ברחוב בגיל צעיר. “האישה שילדה אותי התעללה בי בבית”, כתבה והוסיפה: “בגיל 13 יצאתי מבחירה לפְּנִימִיָּה, שם התחלתי להסתובב ברחובות. ‘כיכר החתולות’ הפכה לבית עבורי, ועם הזמן התחלתי לצרוך סמים”. בגיל 16, פלג, אז עדיין קובי, גרה רוב הזמן ברחוב; בהתחלה בחדרי מדרגות, על ספסלים ואפילו בתוך מגלשות.
    “הגעתי לגיהנום”

    “אז הגעתי לגיהנום – הזולה ברחוב קינג ג’ורג’. שם ‘אומצתי’ על ידי בחור שגדול ממני בשנה, הוא ‘הגן’ עליי ולאט לאט נפלתי לתוך המלכודת שלו – ההרואין”, שחזרה פלג, “תחילה הוא סיפק לי את הסם ללא תמורה, כעבור זמן מה החל הניצול המיני. לילה אחרי לילה נאנסתי במקום המקולל ההוא. בשנים שבהן גרתי ברחובות הגוף שלי חולל עשרות פעמים”.

    החרדה והקושי צפו בעיקר כשהשמש שקעה. “התעוררתי כל רגע מפחד מהאונס הבא, מסיוטים של הטראומות שעברתי, מרעשי הרחוב ותנאי מזג האוויר הקיצוניים”. גם למצוא עבודה לא היה פשוט בעבורה: “ניסיתם פעם ללכת לעבודה כשאתם רעבים? ומי בכלל יעסיק חסרי בית?”.

    סיפור החיים הקשה שלה הוביל את פלג לא אחת לאשפוז בבתי חולים פסיכיאטריים. באחת מהפעמים שבהן אושפזה הכירה את חברתה לחיים. כשהשתיים הכירו, גם נותק הקשר בין פלג לילדיה, אותם לא ראתה מאז. “היינו ביחד שנתיים וחצי, עד שלפני שישה חודשים נפרדו”, סיפרה בת הזוג לשעבר, שהוסיפה כי הן נותרו קרובות.

    “מאי הייתה אדם מקסים. היא עברה הרבה קשיים בחיים וניתקו אותה מילדיה, שהיא מאוד אהבה. היא הייתה פעילה גדולה בקהילה הלהט”בית, כזאת שנתנה את נשמתה למען כולם”, סיפרה בת הזוג לשעבר. מסכת הייסורים לא פסקה שם, ולפני שמונה חודשים חלתה פלג בפיברומיאלגיה – מחלת שרירים נדירה – ונלחמה תקופה ארוכה על מנת שיכירו במחלתה.

    בת הזוג לשעבר שחזרה את התא המשפחתי שהשתיים הקימו. “חודש אחרי שהיא עברה לגור איתי, שלושת הילדים שלי כבר החלו לקרוא לה ‘אמא’. הם התחברו אליה בצורה מטורפת. חלק מהזמן היא הייתה על כיסא גלגלים בגלל הכאבים, אולם למרות הקושי היינו יוצאות לטיולים והיא הייתה מסיעה את הילדים לבית הספר”, סיפרה.

    לדבריה, “היא ידעה המון דברים. היא נהגה לשבת שעות עם בני הגדול ולדון על פוליטיקה והיסטוריה, הייתה לה המון סבלנות. היא נהגה להגיע לכל המשחקים של הבן שלי ולהריע לו מהקהל – גם כשהייתה על קביים”.

Leave a Reply

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

Leave a Reply