The conditions for Israeli agent Jonathan Pollard’s parole from prison are arbitrary, vindictive and would not prevent him from disclosing classified information if he remembered any after 30 years, his lawyers said in a submission to a New York court Thursday.
Thursday was the deadline for Pollard’s lawyers to submit their final filing to the court ahead of decisive oral arguments in the case on July 22. The lawyers are trying to persuade Judge Katherine Forrest of the US District Court in Manhattan to remove parole conditions that require him to wear an electronic GPS ankle bracelet at all times, require him to be subjected to unfettered monitoring and inspection of his computers, and prevent him from leaving his New York home before 7 a.m. or return after 7 p.m.
“The [parole] commission has a statutory burden to satisfy before it may deprive Mr. Pollard of his liberties, and it has not satisfied that burden,” Pollard’s lawyers Eliot Lauer and Jaquest Semmelman wrote Thursday.
The commission asked Forrest for permission to file a classified statement to the court that Pollard’s lawyers would not be permitted to see. She permitted the documents to be filed but said the parole board must disclose to Pollard’s attorneys the substance of the submission.
Lauer and Semmelman wrote that the parole commission’s decision to not submit anything of substance following Forrest’s ruling was proof that they do not have a single document they are comfortable having them scrutinize.
“The commission’s reversal is a clear admission that after reviewing its files, it came up with nothing that it could credibly show the Court, and which would withstand the scrutiny of petitioner’s counsel,” the lawyers wrote. “Moreover, the Commission offers no basis for concern that if in fact Mr. Pollard did retain anything in his head, he would disclose that material after 30 years in prison.
The Commission’s reversal also demonstrates that the only reason it imposed the onerous special conditions on Mr. Pollard is out of a vindictive and retaliatory motivation to punish Mr. Pollard for voicing his desire to l. ive lawfully in Israel upon his release after 30 years in prison. Retaliation is not, however, a rational or lawful basis for special conditions of parole.”
The lawyers wrote that the commission failed to establish that there is any possibility that Pollard is able to disclose meaningful details about the documents he saw 31 years ago. They wrote that even if Pollard still retained properly classified information, the commission failed to set forth any rational, logical connection between the alleged theoretical risk posed by Pollard and the special conditions imposed on him.
Citing several examples from 1998 to 2014, Lauer and Semmelman said the fact that multiple American administrations were willing to release Pollard as part of a prisoner exchange or to persuade Israeli governments to advance a peace process with the Palestinians proved the insincerity of the commission’s claim that Pollard would commit further crimes while on parole.
Pollard was released on parole November 20 after serving 30 years of a life sentence for passing classified information to Israel.
עורכי דינו של יהונתן פולארד שהשתחרר השנה מהכלא לאחר שריצה עונש של 30 שנות מאסר – טוענים כי ארה”ב קבעה את תנאי שחרורו ממניעים נקמניים ובאופן שרירותי.
בעיתון ג’רוזלם פוסט דווח כי פרקליטיו הגישו אמש (חמישי) את המסמכים לקראת הדיון בערעורו של פולארד על תנאי שחרורו הקשים.
המרגל המשוחרר נדרש כיום לענוד צמיד אלקטרוני על קרסולו, להישאר בביתו בין השעות שבע בערב לשבע בבוקר – וחל עליו איסור חמור לגשת לרשת האינטרנט.
אחד מעורכי דינו של פולארד, אליוט לאואר, עמד על כך בדיונים האחרונים, למרות קשיים וסירובים של הרשויות האמריקניות – להיחשף לחומרים המסווגים שהביאו לקביעת תנאי השחרור.
לדבריו, הוועדה כבר הוכיחה בהתנהלותה ובטענותיה כי אף אחד לא ממש מאמין שלפולארד יש מידע מלפני שלושים שנים שהוא עדיין רלוונטי אחרי המאסר הממושך – וגם כך, אף רשות לא באמת מאמינה שפולארד ימסור מידע כלשהו.
עורכי דינו של פולארד כתבו כי “התנהלות הוועדה מעלה כי הסיבה היחידה שהוטלו תנאים קשים ומכבידים על מר פולארד, היא מניעים נקמניים ורצון למנוע ממנו לעזוב את אמריקה ולחיות את חייו כרצונו במדינת ישראל. אין שום בסיס רציונלי או חוקי למהלך הזה”.
הם מביאים כסימוכין לדבריהם דוגמאות מדברי בכירים לשעבר בממשל האמריקני שסיפרו כי נשיאים קודמים היו מעוניינים להשתמש בשחרורו של פולארד כמנוף לחץ על קידום תהליך השלום בין ישראל והפלסטינים.