Joseph Safra Corruption Charges Shake Up Brazil’s Corporate Elite

At a function in São Paulo recently a guest asked for an informal introduction to one of the businessmen present, Joseph Safra. “Sorry,” came the reply. “He won’t meet journalists, even informally.”

This week the Brazilian billionaire banker, who owns the “Gherkin”, London’s distinctive Norman Foster-designed skyscraper, was thrust into the limelight whether he liked it or not.

Brazilian prosecutors have filed corruption charges alleging that he had knowledge of a corruption scheme at his Safra financial group allegedly to pay off government tax auditors to settle a tax dispute.

The prosecutors say a company official allegedly acting for Mr Safra agreed to pay $15.3m in bribes to help reduce tax debts amounting to R$1.8bn ($504.6m).

Mr Safra is not accused of directly negotiating the corrupt deal with the members of the tax appeal tribunal. That was allegedly done by a company official.

But prosecutors claim they have evidence of conversations showing he was aware of the talks.

The charges, which are denied by the Safra Group, are set to further shake up a Brazilian corporate elite that had become accustomed to a legal system that traditionally offered impunity to the rich and powerful.

They follow a sweeping corruption investigation into Petrobras, the state-run oil company, in which Marcelo Odebrecht, one of Brazil’s biggest corporate titans, has been jailed. Police also raided the office of another fixture of the Brazilian corporate world, steelmaker Gerdau, in February, also in a tax-related investigation.

The probes have reached as far as former president Luiz Inácio Lula da Silva and are threatening to undermine support for his handpicked successor, President Dilma Rousseff, at a time when she is struggling with the nation’s worst recession in more than a century.

“The developments in Brazil are a further sign that law enforcement around the world is increasingly motivated to tackle international, cross-border corruption,” said Polly Sprenger, fraud and financial crime expert at Eversheds, a law firm.

A 77-year-old Sephardi Jew, who arrived in Brazil as a migrant from Lebanon in his 20s, Mr Safra is the world’s richest banker, according to Fortune magazine, with an estimated wealth of $18.6bn.

He is Brazil’s second-richest man after Jorge Paulo Lemann, the Brazilian beer and industrialised food billionaire and partner of US investor Warren Buffett, who shares Mr Safra’s taste for staying away from the limelight.

Clients of the Safra family, whose business dates from the Ottoman Empire, when it financed camel caravans, have traditionally valued the clan’s discretion. For decades, the family has been guardian of the fortunes of the super-rich from Geneva to São Paulo.

The Safra banking empire began in Syria with Joseph’s great-uncle, Ezra, who financed trade between east and west. In 1920, Mr Safra’s father, Jacob, opened a bank in neighbouring Lebanon.

With the emergence of the state of Israel after the second world war and the persecution of Beirut’s Jews, Jacob fled to Brazil. His elder brother Edmond then helped found banks in Geneva and New York.

His family paid £726m for the Gherkin in 2014 and then teamed up with another low-profile Brazilian billionaire family, the Cutrales, who own an orange juice empire, to launch a $1.3bn joint takeover of Chiquita, the banana company.

The investigation into Safra is part of a probe into a tax audit scandal that could unveil even deeper corruption than the parallel Petrobras investigation.

Termed Operation Zealots by police, the investigation is examining decisions by the so-called Carf, the part of Brazil’s finance ministry responsible for ruling on tax appeals.

Prosecutors say they are looking into at least 70 industrial, engineering, agricultural and financial groups over possible bribes to the tribunal in exchange for favourable rulings.

Although media-shy, the Safras are well-known in high-society circles in São Paulo, throwing lavish weddings in the city’s elite suburbs. Its bank headquarters with the trademark Safra name in gold letters stands at one of the most important crossroads in São Paulo.

For this reason corruption charges will come as a jolt for Mr Safra and his empire.

The company’s response this week was blunt. “No representative of the group offered any inducement to any public official and the group did not receive any benefit in the judgment of the tribunal,” it said.

1 reply
  1. Joe Levin
    Joe Levin says:

    לברזיל לא חסרות באחרונה בעיות של שחיתות בדרגים הפוליטיים הבכירים ביותר. עתה מצטרפת פרשייה נוספת, הפעם מהמגזר העסקי, ומוסיפה לטלטלה בקרב האליטות של המדינה. ג’וזף ספרא, הבנקאי העשיר בעולם, המיליארדר הברזילאי-יהודי שבבעלותו נכסים ידועים כמו בניין ה”גרקין” בלונדון, ויצרנית הבננות הענקית צ’יקיטה, הואשם על ידי התביעה בברזיל בקשירת קשר לשלם שוחד לגורמים ממשלתיים בתמורה לוויתור על חלק מחובות המס של קבוצת ספרא שבבעלותו.

    בהודעת התביעה הברזילאית נכתב כי לספרא היה מידע על תוכנית מ-2014 של בכירים בבנקו ספרא שבבעלותו לשלם 15.3 מיליון ריאל (4.2 מיליון דולר) בשוחד לפקידי שומה פדרליים כדי להפחית חובות מס של 504 מיליון דולר. האישומים מבוססים על ציטוטים לשיחות טלפון בין מנכ”ל בנקו ספרא, ז’וואווה אינסיו פוגה וגורמים ברשות המסים, נכתב עוד בהודעה.

    ספרא, בן 77 ובעל הון המוערך ב-18.3 מיליארד דולר על ידי “פורבס”, מחזיק ביחד עם משפחתו בבנקו ספרא ובמוסדות פיננסים נוספים לבנקאות פרטית ובהם בנק ספרא סראסין השוויצי. לפי ההודעה של התביעה הוא לא היה מעורב באופן ישיר בשיחות עם אנשי רשות המסים. ואולם מהשיחות עלה כי פוגה דיווח לספרא על השיחות בנושא השוחד, אמרה התביעה.

    בהודעה נפרדת אמרה קבוצת האחזקות של ספרא כי ההאשמות הן “חסרות בסיס” והוסיפה כי “לא בוצעו אי-סדרים על ידי אף אחד מהעסקים של קבוצת ספרא”. אף נציג מקבוצת ספרא “לא הציע שום תמריץ לאף גורם רשמי ציבורי והקבוצה לא קיבלה שום הטבה”, נכתב בהודעה.

    כתבי האישום הוגשו כהמשך לחקירה רחבה יותר שידועה בשם “מבצע זילוטס” נגד שוחד של חברות על ידי לוביסטים. עשרות חברות ברזילאיות נוספות, ובהם יצרנית המתכת גרדאו, וחברת הנפט פטרובראס, נחשדו בהעברת שוחד.

    עסקות מסתוריות

    בפברואר 2015 פירסם “ניו יורק טיימס” כתבה גדולה על העסקות האחרונות של קבוצת ספרא. ביום אחד בסתיו האחרון התגבשו שתי עסקות שמשכו תשומת לב חריגה אל משפחת בנקאים המעדיפה לרוב להישאר בצללים. בלונדון, סנט מרי אקס 30, מגדל משרדים בעיצוב נורמן פוסטר שזכה לכינוי “גרקין”, המלפפון החמוץ, על שם צורתו — החליף בעלים תמורת 1.1 מיליארד דולר; ובניו יורק, בעלי המניות של יצרנית הבננות צ’יקיטה ברנדס אינטרנשונל סוף־סוף השתכנעו למכור את החברה תמורת 1.3 מיליארד דולר.

    הרוכשת של שני הנכסים היתה קבוצת ספרא, זרוע ההשקעות של המשפחה. בסך הכל מנהלים המשפחה והבנקים שלה 200 מיליארד דולר. בניין הגרקין הוא הנכס הבולט בתיק השקעות הנדל”ן של ספרא, הכולל יותר מ–100 נכסים ברחבי העולם, כולל קומפלקס משרדים בשדרות מדיסון 660 וכמה מקומות מובחרים בסוהו במנהטן. “פילוסופיית הנדל”ן שלהם דומה מאוד לפילוסופיית הבנקאות שלהם”, אומר אדם שעבד עם המשפחה בעסקות נדל”ן והתראיין בעילום שם מכיוון שלא רצה לסכן מערכת יחסיו עמם. “הכל נוגע לשימור העושר: הם מעדיפים לקנות ולהחזיק מאשר לקנות ולמכור”. ואכן, החברה לא מכרה נדל”ן משמעותי כבר עשרות שנים.

    קבוצת ספרא ראתה בצ’יקיטה הזדמנות לגיוון הכנסות בהימור ארוך טווח ופומבי גדול. הביקוש לבננות, פרי פופולרי ברחבי העולם, לא צפוי לדעוך. באמצעות שיתוף פעולה עם קוטראלה גרופ, חברה שבבעלות משפחה ברזילאית עם מומחיות בחקלאות שמשפחת ספרא מכירה היטב, קבוצת ספרא יכולה היתה להסתעף מבלי לקחת על עצמה סיכון גדול מדי.

    אימפריה שהתחילה בימי העותומנים

    משפחת ספרא החלה לבנות את האימפריה העסקית שלה לפני יותר ממאה שנים, בתקופת האימפריה העותמנית, במסחר בשיירות גמלים שעברו בסוריה. אביו של ג’וזף ספרא, יעקב, עבר לביירות לאחר מלחמת העולם הראשונה ופתח בנק, כשהוא מנצל את הפיכתה של לבנון למרכז קוסמופוליטי במזרח התיכון. לאחר מלחמת העולם השנייה העביר ספרא האב את משפחתו לברזיל, וב–1957 הקים את בנקו ספרא, עם שבעה עובדים. כיום בנקו ספרא הוא הבנק השמיני בגודלו בברזיל, עם נכסים בשווי יותר מ–56 מיליארד דולר. בתקופה שברזיל סבלה מחוסר יציבות פוליטי והיפר-אינפלציה, התמקד אבי המשפחה בניהול נכסי עשירים, ובהלוואות לגורמים שיכלו להציע ערבויות מוצקות כמו נדל”ן, שנראה כי הוא חביב על המשפחה .

    קבוצת ספרא המשיכה ורכשה בנקים קטנים יותר והשקיעה גם מחוץ למגזר הפיננסי. ג’וזף ספרא רכש אחזקות שליטה בחברות טקסטיל ותאית גדולות בברזיל, וב–1998, בשיתוף עם חברת בל סאות’ האמריקאית, הקים את BCP, שהיתה לחברת הסלולר השנייה בגודלה במדינה. למרות צמיחה מהירה, התבררה BCP כאחד הכישלונות הבודדים של ספרא. החברה צברה חובות ענק ונמכרה בסופו של דבר ב–2003 במחיר מציאה לאמריקה מוביל, חברת הטלקום של המיליארדר המקסיקאי קרלוס סלים הלו. השקעה משותפת קודמת עם בל סאות’ הניבה רווח.

    אחיו הבכור של ג’וזף ספרא, אדמונד, עזב לימים את בנקו ספרא והקים בנקים חדשים באירופה ובניו יורק. ב–1999 הוא מכר את ריפבליק נשונל בנק אוף ניו יורק ל–HSBC תמורת 10 מיליארד דולר. הוא מת בשריפה בנסיבות חשודות בהמשך אותה שנה, בפרשה שעוררה הדים בעולם, ובה הוזכרו המוסד, המאפיה הרוסית ואלמנתו, לילי ספרא.

    ג’וזף ואחיו הצעיר מואיז ניהלו את בנקו ספרא יחדיו עד 2006, כשג’וזף קנה את חלקו של מואיז והיה לבעלים היחיד של בנקו ספרא. מואיז מת בשנה שעברה, בגיל 79. כיום, אף שג’וזף נותר בראש המשפחה, שלושת בניו, ג’ייקוב, דיוויד ואלברטו, לוקחים על עצמם תפקידים יותר ויותר משמעותיים. יעקב, הבכור, מחלק את זמנו בין שווייץ לניו יורק, עם אחריות על ג’. ספרא סרסין וספרא נשונל בנק אוף ניו יורק, כמו גם הפעילות הלא־בנקאית מחוץ לברזיל. דיוויד ואלברטו מנהלים את בנקו ספרא בברזיל. ג’וזף ספרא נמצא לעתים קרובות בדרכים, בין ברזיל, שווייץ וניו יורק.

    משפחת ספרא נודעת בברזיל כשונאת פרסום. למרות מעמדם, ספרא ומקורביו שומרים בקנאות על פרטיותם. הוא אינו מופיע בטורי רכילות ושמו לא נקשר בשמם של פוליטיקאים וידוענים. אנשים שעובדים עם קבוצת ספרא מתארים משפחה שמודדת הצלחה לפי עשורים ודורות, ולא רבעונים ושנות כספים, ומתמקדת בהשגת התשואות המרביות לטווח הארוך עבור לקוחות ובני המשפחה. “הם מאוד ממוקדים בהשקעה לטווח מאוד ארוך — במקום הטוב ביותר בעולם לשם כך”, אומר הבנקאי הבכיר. “הם ייצמדו לנכסים עם תנודתיות מאוד נמוכה, נכסים מוכחים וחברות להן ייסוף משמעותי בטווח הארוך”.

Leave a Reply

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

Leave a Reply