Noy Peles has been training for combat the last ten years, but of a very different form than the struggle to stop Arab terrorists from slaughtering Jewish citizens she currently is waging in Jerusalem.
Peles is a skilled former MMA (Mixed Martial Arts) champion, but last March she enlisted in the IDF and chose to do her service in the Border Police despite the impact her choice would have on her martial arts career, reports Walla on Sunday.
“Even though the strict training regimen doesn’t allow me to continue taking part in professional competitions, I have no doubt that I’ve achieved my true dream,” said Peles, who now holds the rank of lance corporal.
After finishing basic training with outstanding marks, she now serves as a squad commander in a patrol unit stationed in Jerusalem, which has been a focal point in the recent Arab terror wave since last September.
But Peles is indomitable, saying, “no battle is too hard, and no opponent is too strong” – a lesson she learned in the MMA ring.
Amit Hachim, her trainer for the last ten years, said, “Noy was forced to leave the matches, but in essence she didn’t lose but rather benefited. A great part of her childhood was spent with me at the martial arts club, and we became family. I’m proud to see her serve as a combat soldier giving from herself and her abilities in order to defend the homeland.”
According to Peles, she didn’t hesitate with the decision to join the Border Police, despite the impact of the intense military service on her ability to focus on her martial arts.
“I’m at peace with the decision. If I didn’t do it, who would? To be a warrior in the Border Police is a great honor, I’m proud to serve in the force and to wear the green uniform every day.”
“A true fighter”
Speaking about her service defending the capital, she said, “it’s a national mission of the utmost importance. Our presence brings security, and in many cases even saves lives.”
“In the recent period we are witnesses to a large number of terror attack attempts, which Border Police warriors stopped with their own bodies. In those fateful moments, the first response of a warrior when a terrorist whips out a knife at point-blank range and tries to harm them is decisive.”
“In most cases the warriors act exactly according to the training they underwent: they shove the terrorist while using Krav Maga and eliminate the attack,” she said. “It’s like the abilities demanded from an MMA fighter.”
“In order to be a professional fighter, you need to know how to give a quick response. In many cases your body is the defense. I think that the skills I acquired as an MMA fighter together with the training at the Border Police prepared me well for the challenges I will face in the field.”
Peles first got interested in martial arts from the influence of her younger brother Itzik, now 16-years-old. When she was eight-years-old, he enrolled in an MMA course, and for two months she would come with him to every class and watch from the side. A few months later she decided to become a martial artist herself.
Her father Yehuda relates that she had a difficult time, saying, “in the world of martial arts in Israel there are very few girls. To be a girl in an MMA competition in Israel is very hard, most of the participants are boys and Noy had to prove that she was strong and skilled enough to fight the boys she faced off against – and all thanks to her hard work.”
“Her brothers Itzik, who is 16, and Ron, who is 10, are still in the (martial arts) club, winning in competitions and breaking records. Without a doubt we are a fighting family,” said Yehuda Peles. “There wasn’t a single fight that Noy took part in that I didn’t come to.”
“Every time I was proud anew. The day Noy left the club and put on the green uniform of the Border Police was the happiest day in my life, the day in which she became a true fighter. It’s an honor to be part of the Border Police family.”
בעשר השנים האחרונות בילתה רב-שוטר נוי פלס שעות אין ספור בזירת קרבות. אלא שאת ייעודה, מספרת אלופת ה-MMA (אמנויות לחימה משולבות) לשעבר, הגשימה בשנה שעברה כשהתגייסה לשירות סדיר כלוחמת במשמר הגבול. “למרות שמשטר האימונים הקפדני לא מאפשר לי להמשיך ולהתמודד בתחרויות מקצועיות, אין לי ספק שהגשמתי את החלום האמתי שלי”, אמרה.
פלס התגייסה במרץ 2015. לאחר שסיימה את הכשרת הטירונות בהצטיינות יצאה לקורס מ”כים, ועתה היא משרתת כמפקד כיתה בפלוגת הסיירות, שמוצבת בירושלים. “אין קרב קשה מדי ואין יריב חזק מדי”, נוהגת לומר הלוחמת בדימוס.
מאמנה בעשר השנים האחרונות מעיד עליה כצעירה נמרצת שמבחינתה השמיים הם הגבול. “נוי נאלצה לעזוב את הקרבות, אך למעשה היא לא הפסידה, אלא רק הרוויחה”, מספר עמית חכים. “חלק ניכר מהילדות שלה היה אצלי במועדון הלחימה וכבר הפכנו למשפחה. אני גאה לראות אותה משרתת כלוחמת ותורמת מעצמה ומיכולותיה על מנת להגן על המולדת”.
על אף ההקרבה האישית, פלס מדגישה כי לא התלבטה. “אני שלמה עם ההחלטה. אם לא הייתי עושה את זה, מי כן? להיות לוחמת במשמר הגבול זה כבוד גדול, אני גאה לשרת בחיל וללבוש מדי יום את המדים הירוקים”, סיפרה.
על השירות המבצעי בירושלים מוכת הפיגועים בחודשים האחרונים סיפרה: “זו משימה לאומית חשובה מאין כמותה. הנוכחות שלנו מביאה ביטחון ובמקרים רבים אף מצילה חיים. בתקופה האחרונה אנו עדים למספר רב של ניסיונות פיגוע, אותם עצרו לוחמי מג”ב בגופם. באותן שניות גורליות, התשובה הראשונית של לוחם כשמחבל שולף סכין מטווח אפס ומנסה לפגוע בו היא גורלית. ברוב המקרים הלוחמים פועלים בדיוק לפי האימונים שעברו: הודפים את המחבל תוך שימוש בקרב מגע ומסכלים את הפיגוע”.
לדבריה, זה מזכיר לה את מה שלמדה בילדותה. “זה כמו היכולות הנדרשות מלוחם MMA – בשביל להיות לוחמת מקצועית, את צריכה לדעת כיצד לתת מענה מהיר. במקרים רבים, גופך הוא המגן. אני חושבת שהכישורים שרכשתי כמתאבקת ב-MMA, יחד ההכשרה במג”ב, הכינו אותי בצורה טובה לאתגרים איתם אתמודד בשטח”.
האהבה של פלס לאומנות הלחימה החלה בעזרת אחיה הקטן, איציק בן ה-16. כשהייתה בת שמונה נרשם איציק לחוג אומנות לחימה משולבת, ובמשך חודשיים הייתה מגיעה נוי יחד אתו לכל שיעור וצופה מהצד. לאחר כמה חודשים החליטה כי גם היא תהיה לוחמת.
אביה מספר כי היא נאלצה לעבור מסלול מכשולים מפרך. “עולם אומנויות הלחימה בישראל יש מספר מועט מאוד של בנות. להיות בת בתחרות MMA בישראל זה קשה מאוד, רוב המשתתפים בנים ונוי הייתה צריכה להוכיח שהיא חזקה ומוכשרת מספיק כדי להילחם בבנים שעמם התמודדה – והכול בזכות העבודה הקשה שלה”, אומר יהודה פלס.
“אחים שלה, איציק, בן 16, ורון, בן עשר, עדיין במועדון, מנצחים בתחרויות ושוברים שיאים. ללא ספק אנחנו משפחה לוחמת”, מוסיף האבא. “אין קרב אחד שנוי השתתפה בו ולא הגעתי. בכל פעם הייתי גאה מחדש. היום שבו נוי עזבה את המועדון ולבשה את המדים הירוקים של משמר הגבול היה היום המאושר בחיי, היום שבו הפכה ללוחמת אמתית. זה כבוד להיות חלק ממשפחת מג”ב.